לדבר שישמעו
אנשי הקהילה האתיופית לא נוהגים להיחשף. נוסיף לנתון הזה את הקושי שבהשתלבות בחברה חדשה והתוצאה היא שקולה של קהילת יוצאי אתיופיה כמעט ואינו נשמע. קבוצת תיאטרון קהילתי או קולנוע קהילתי של אנשים יוצאי אתיופיה, תבטא דרך הכלים האמנותיים נושאים בוערים כמו: פערים בחינוך, תעסוקה, קשיי השפה ופער הדורות אל השיח הציבורי. שיח זה הכרחי עבורנו כחברה סולידארית ויש ביכולתו לחולל שינוי ולתרום להפחתת גילויי הגזענות.
דמויות מדברות
לבני נוער בכלל ולבני נוער המוגדרים בסיכון בפרט לא קל לדבר איתנו המבוגרים הלא מבינים. זה לא אומר שאין להם מה להגיד או שלנו אין מה להעניק להם. התיאטרון והקולנוע הקהילתיים מאפשרים לבני הנוער לעסוק בסוגיות מורכבות מהחיים שלהם דרך היצירה. מה שאי אפשר להגיד בשיחה יומיומית, אפשר לתת לדמות בהצגה או בסרט להגיד. באמצעות ההצגה או הסרט, בני הנוער מעניקים לנו כרטיס כניסה לעולמם האישי והחברתי. כרטיס הכניסה הזה מאפשר לנו לקיים עימם דיאלוג משותף.
